ב- 24/1/1924, נולד ינקו בעיר דורוכוי שברומניה, שם, גם התייתם מהוריו – שנרצחו – בפרוגרום – והוא בן 16 שנים בלבד.

בן 22, נשא לאישה את סופי, גם היא בת העיר,ובפברואר 1952, הם עולים לארץ עם צבי ופאני, ילדיהם.

כחודש לאחר עלייתם, נולדת ביתם השלישית אורה, ועם רכושם הדל ושלושת ילדיהם הרכים, עולה הזוג הצעיר לקרקע במושב אביאל.

חרוץ, מסור, בעל כוח פיזי מרשים ולא בוחל בשום עבודה, משתלב ינקו מייד בעבודה בפרדסי הסביבה, במרעה ובשמירה.

הימים, ימים קשים לישוב היהודי הצעיר בארץ. הקשיים הכלכליים והבטחוניים מכתיבים את סדר היום, ובעיקר את סדר הלילות. מסתננים הרבו לחדור לישובים ולשדות לגנוב את המעט שהיה. אנשי הישוב קשי יום, נאלצו לצאת מדי ערב לשמור על רכושם הדל מפני הגוזלים.

בעשרה חודשים לאחר שהקים את ביתו באביאל, ב-1/1/1953, יצא ינקו לליל השמירה ממנו לא שב.

ינקו נפל בעת מילוי תפקידו והוא בן 29 שנים בלבד.

הוא הותיר אחריו אישה צעירה, שלושה ילדים רכים וחלום.

יהי זכרו ברוך.