יובל נולד ב- 21/6/1968 במושב עמיקם.
תינוק יפהפה, כחול עיניים, שכיף לגדלו. שקט וחייכן.
את שנותיו הראשונות בילה בגן בגבעת נילי, משם המשיך לבית הספר היסודי “אלונה” שבעמיקם ואת לימודיו התיכוניים סיים בהצטיינות, במגמת המכניקה בבית הספר “אורט בנימינה”.
יובל היה אהוב על מוריו וחבריו, אשר בכל הזדמנות ציינו את תרומתו המשמעותית לסביבתו.
בגיל שש עשרה קיבל יובל אופנוע, שהעסיקו בכל שעות היום והלילה.
עם זאת, לא ויתר על נהיגת הטרקטור והקרטינג (אותו בנה עם חבריו).
יחדיו, רכובים על רכב מסוג זה או אחר, נהגה החבורה לצאת בכל רגע פנוי, למרחבי הטבע מסביב, לבקתה שבנו, או לים – לגלוש על גבי גלשן הרוח, שהיה עוד אחד מאהבותיו הגדולות של יובל.
באוגוסט שמונים ושש, התגייס יובל לצה”ל, ובגאוות חייל לבש את המדים הלבנים – מדי חיל הים – והגשים בכך עוד חלום.
לכשסיים בהצטיינות את קורס הנשקים, הצטרף אל חבריו על ספינת הדבור והיה הראשון להתנדב לכל משימה מבצעית.
חבריו לצוות סיפרו כי היה מבקש לעצמו כל משימה, קטנה כגדולה, ולא הרפה עד שזכה במבוקשו.
כשספד לו מפקדו אמר: “…יותר מכל, זכורה לי התנדבותך להשיט סירת גומי בים סוער, למרות הסיכון שהיה בכך.”
בט”ז בתמוז, בשלושה עשר ביולי אלף תשע מאות שמונים ושבע, התנדב יובל כהרגלו לצאת למשימה. ממשימה זו לא שב עוד.
יובל היה בן תשע עשרה בנופלו. הלוויתו התקיימה בתאריך בו הוכנס בבריתו של אברהם אבינו. יהי זכרו ברוך.